יצירתיות מצאה אותי הרבה לפני שידעתי לתת לה שם.

גדלתי בחצר של סדנת ברזל משפחתית – מקום שבו ניצוצות עפו, חומר גולמי קיבל צורה, וקירות הסדנה נשאו שכבות צבע וטקסטורות שנוצרו עם הזמן.

מדי עבודה כחולים, מוטות ברזל מסביב, וריח מתכת שהיה חלק מהאוויר, כל אלה הפכו לשיעור הראשון שלי בעיצוב חושי: חומר, מרקם, סאונד ורגש. במשפחתי, המסגרייה לא הייתה רק מקום עבודה – היא הייתה נקודת מפגש בין מלאכה לאמנות, בין דיוק לדמיון, בין מבנה לשפה יצירתית. מתוך הדיוק, האסתטיקה והמסירות למלאכה שספגתי שם, צמח הקול היצירתי שמוביל אותי גם היום ביצירה הדיגיטלית.